ה-IPO הגדול בהיסטוריה: SpaceX גייסה 75 מיליארד דולר, מאסק הפך לטריליונר — והחברה עדיין מפסידה כסף

ב-12 ביוני 2026, אחרי שנים של שמועות, דחיות והכחשות פומביות, SpaceX סוף-סוף הפכה לחברה ציבורית. המניה נפתחה למסחר בנאסד"ק תחת הסימול SPCX במחיר של 150 דולר, גבוה ממחיר ההנפקה של 135 דולר, טיפסה עד לשיא יומי של 176.52 דולר ונסגרה ב-161.11 דולר — עלייה של כ-19.34% ביום הראשון בלבד. השווי הזה דחף את שווי השוק של החברה מעל 2.1 טריליון דולר, והפך אותה לחברה הציבורית השישית בגודלה בארה"ב, כמעט בן לילה.

המספרים שמאחורי הכותרת

ההנפקה עצמה גייסה כ-75 מיליארד דולר, מה שהופך אותה להנפקה הגדולה ביותר בהיסטוריה מבחינת סכום כסף שגויס בבת אחת — לא רק בין חברות טכנולוגיה, אלא בכל שוק ההנפקות אי פעם. תמחור ההנפקה שיקף שווי חברה של כ-1.8 טריליון דולר, לפני שהמסחר החופשי דחף אותו מעלה. חריג נוסף: SpaceX הקצתה כ-30% מהמניות הזמינות למשקיעים פרטיים (retail), שיעור גבוה משמעותית מהממוצע התעשייתי שנע בדרך כלל בספרות בודדות. המהלך הזה, שפתח את הדלת להמון המשקיעים הקטנים של אילון מאסק, תרם ככל הנראה לחלק גדול מהביקוש שדחף את המחיר מעלה ביום הראשון.

מי שעמד מאחורי הבמה היה סינדיקט חיתום ענק בהובלת גולדמן סאקס, שזכה בתפקיד היוקרתי של 'lead left' — האחראי הראשי על סיפור השוק של החברה מול משקיעים מוסדיים — כשמורגן סטנלי ממלא תפקיד מרכזי בפרט אחד ספציפי: הנגשת המניה למשקיעים פרטיים. הסינדיקט הרחב כלל גם את בנק אוף אמריקה, סיטיגרופ, ג'יי.פי מורגן ועוד כ-16 בנקים נוספים. הגישה למשקיעים פרטיים עברה דרך ברוקראז'ים נבחרים שהצליחו להבטיח הקצאות מהחתמים, כאשר צ'רלס שוואב היה אחד הבתי השקעות המרכזיים שהעניקו ללקוחותיהם הפרטיים גישה ישירה למניה כבר ביום ההנפקה — מבנה חלוקה יוצא דופן שנועד לרתום את בסיס המעריצים הגדול של מאסק כמקור ביקוש נוסף, מעבר לכסף המוסדי המסורתי.

התוצאה הישירה: אילון מאסק, שמחזיק נתח משמעותי במניות החברה, ראה את שווי אחזקותיו קופץ לכ-690 מיליארד דולר. בשילוב עם אחזקותיו בטסלה ונכסים נוספים, הונו הנטו המוערך טיפס לכ-1.1 טריליון דולר — מה שהופך אותו, על פי הדיווחים, לטריליונר הראשון בהיסטוריה של האנושות. יש לזכור: זהו הון 'על הנייר' בלבד. מאסק כפוף להסכם נעילה סטנדרטי של שנה מרגע ההנפקה, כך שהוא לא יכול למכור אף מניה בשלב הזה — כלומר, אין עדיין שום מבחן שוק אמיתי לשאלה אם המחיר יחזיק מעמד תחת לחץ מכירה בהיקף כזה.

הרווח שהוא בעצם לא רווח

כאן מתחיל החלק הפחות זוהר של הסיפור. לפי ה-S-1 שהגישה SpaceX ב-20 במאי 2026, החברה רשמה ב-2025 הכנסות מאוחדות של 18.7 מיליארד דולר — אבל גם הפסד תפעולי של 2.6 מיליארד דולר, והפסד נקי של 4.9 מיליארד דולר. ה-EBITDA המתואם עמד על 6.6 מיליארד דולר, פער שמצביע על כך שחלק ניכר מההפסד קשור להוצאות הוניות כבדות ולפחת על תשתית — אופייני לחברת תשתיות בשלב צמיחה אגרסיבי, אבל עדיין מספר שמזמין שאלות מצד משקיעים שמתמחרים חברה בטריליוני דולרים.

הפירוט לפי מגזרים חושף תמונה עוד יותר לא אחידה. מגזר הקישוריות, שכולל בעיקר את Starlink, הוא הכוכב הבלתי מעורער: הכנסות של 11.4 מיליארד דולר ב-2025 עם רווח תפעולי של 4.4 מיליארד דולר — קפיצה של כמעט 50% משנה לשנה. לעומת זאת, מגזר החלל — הכולל את עסקי השיגורים ושירותי הצוות עבור נאס"א, שהוא הליבה ההיסטורית וה'מותג' של SpaceX — הניב הכנסות של 4 מיליארד דולר בלבד, ללא פירוט רווחיות דומה. מגזר שלישי, AI, שמקורו ברכישת xAI, תרם 3.2 מיליארד דולר נוספים. במילים אחרות: החברה שהעולם מכיר כ'חברת הרקטות' נשענת כלכלית בעיקר על עסק אינטרנט לוויני, לא על שיגורים.

נתון נוסף שכדאי לעקוב אחריו: ה-ARPU (הכנסה ממוצעת למנוי) של Starlink ירד מ-99 דולר לחודש ב-2023 לכ-66 דולר לחודש עד מרץ 2026, גם כשמספר המנויים גדל לכ-10.3 מיליון ב-164 מדינות. הירידה הזו עשויה לשקף אסטרטגיית תמחור אגרסיבית לחדירה לשווקים חדשים ופלחי לקוחות זולים יותר — אך היא גם מעלה שאלה מהותית: האם הצמיחה במנויים תמשיך להצדיק את קצב ההשקעה בלוויינים, או שהחברה נכנסת למרוץ נפחים על חשבון רווחיות למנוי.

שוק ששמח לשלם על החלום, לא רק על הדוחות

העובדה ש-SpaceX הצליחה לגייס לפי שווי טריליוני חרף הפסד נקי של כמעט 5 מיליארד דולר אומרת משהו על האופן שבו משקיעים מתמחרים את החברה: לא כעסק תפעולי רגיל, אלא כהימור ארוך-טווח על תשתית קריטית — לוויינים, אינטרנט גלובלי, שיגורים למאדים, ועכשיו גם בינה מלאכותית דרך האינטגרציה עם xAI. זהו דפוס מוכר משוק ההנפקות: חברות עם נרטיב טכנולוגי חזק ותשתית ייחודית מקבלות 'הנחת אמון' על הפסדים, בדומה למה שקרה עם אמזון בשנות ה-90 המוקדמות או עם טסלה עצמה בעשור הקודם. השאלה היא כמה זמן שוק ההון ימשיך לתת הנחה כזו כשגם מגזרי הליבה — שיגורים ובינה מלאכותית — עדיין לא מוכיחים רווחיות עצמאית.

יש גם ממד של ריכוזיות סיכון שכדאי להזכיר: מאסק לא רק המנכ"ל ובעל המניות הגדול ביותר — הוא גם המנכ"ל בפועל של טסלה, xAI (שכעת מוטמעת חלקית בתוך SpaceX כמגזר עסקי) ו-X (טוויטר לשעבר). מבנה כזה של מנהיגות חוצת-חברות, שבו אותו אדם קובע החלטות אסטרטגיות עבור כמה גופים ציבוריים וענקיים בו-זמנית, מעלה שאלות ממשל תאגידי קלאסיות: האם הקצאת הזמן, ההון והכשרונות בין החברות מייצגת תמיד את האינטרס הטוב ביותר של בעלי המניות של כל אחת מהן בנפרד.

מה זה אומר על שוק ההנפקות של 2026

ה-IPO של SpaceX לא מגיע בוואקום. 2026 מתפתחת לשנת הנפקות פורצת דרך אחרי כמה שנים רדומות יחסית: לפי נתוני Renaissance Capital, עד סוף מאי כבר גויסו כ-34.2 מיליארד דולר בהנפקות אמריקאיות, עלייה של 163.9% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, עם 113 הנפקות — עלייה של כ-10.5%. ה-IPO של SpaceX, שלבדו גייס יותר מכפול מכל הסכום המצטבר הזה, הוא לא רק אירוע בודד אלא סימן לכך ששוק ההנפקות חזר לספוג עסקאות ענק, כולל כאלה עם פרופיל רווחיות מורכב.

ההנפקה גם מציבה רף חדש לחברות פרטיות ענקיות אחרות ששוקלות לצאת לשוק — ומדגימה שגם חברה עם הפסד נקי מרובה מיליארדים יכולה לגייס בשווי טריליוני דולרים אם הנרטיב שלה חזק מספיק ותשתית הביקוש (כולל הקצאה נדיבה למשקיעים פרטיים) מתוכננת נכון. עם זאת, ההבדל בין 'שווי ביום המסחר הראשון' לבין 'שווי אמיתי בעוד שנה, אחרי שהנעילה על מניות מאסק מסתיימת ואחרי שיהיו כמה רבעונים נוספים של דוחות רבעוניים פומביים' — הוא בדיוק המבחן שיקבע אם ההנפקה של SpaceX תיזכר כרגע מכונן בשוק ההון, או כדוגמה נוספת לפער בין היפ למספרים.

בינתיים, המספר שכדאי לזכור מכל הכתבה הזו הוא לא ה-2.1 טריליון דולר של יום המסחר הראשון, אלא ה-4.9 מיליארד דולר של הפסד נקי בשנה שקדמה להנפקה. שוק ההון החליט, לפחות כרגע, שהוא מוכן להתעלם מהמספר השני בגלל הראשון. השאלה הפתוחה היא לכמה זמן.